משנה:
רבי יהודה אומר משום רבי יהושע העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר הראשון אינו מזכיר ביום טוב הראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר:
11.מיהו ר' יהושע שבשמו אמר ר' יהודה את משנתנו?
הי רבי יהושע ? אילימא רבי יהושע דמתניתין הא אמר ביום טוב האחרון של חג הוא מזכיר!
אלא ר' יהושע דברייתא האמר משעת הנחתו
ותו הא דתניא ר' יהודה אומר משום בן בתירה העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר הי בן בתירה? אילימא רבי יהודה בן בתירה הא אמר בשני בחג הוא מזכיר
אמר רב נחמן בר יצחק תהא ברבי יהושע בן בתירה זמנין דקרי ליה בשמיה וזימנין דקרי ליה בשמיה דאבא והא מקמי דליסמכוהו והא לבתר דליסמכוהו
12.מנין שטל לא נעצר לעולם?
תנא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר מ''ט א''ר חנינא לפי שאין נעצרין
וטל מנלן דלא מיעצר דכתיב {מלכים א יז-יג} ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי וכתיב {מלכים א יח-א} לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה ואילו טל לא קאמר ליה מאי טעמא משום {ג:} דלא מיעצר וכי מאחר דלא מיעצר אליהו אשתבועי למה ליה הכי קא''ל אפילו טל דברכה נמי לא אתי וליהדריה לטל דברכה משום דלא מינכרא מילתא
13.מנין שרוחות לא נעצרות לעולם?
(אלא) רוחות מנא לן דלא מיעצרי א''ר יהושע בן לוי דאמר קרא {זכריה ב-י} כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם ה' מאי קאמר להו אילימא הכי קאמר להו הקב''ה לישראל דבדרתינכו בארבע רוחי דעלמא אי הכי כארבע בארבע מיבעי ליה אלא הכי קאמר כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות כך א''א לעולם בלא ישראל
14.למאי נפקא מינה שטל ורוחות לא נעצרים?
א''ר חנינא הלכך: בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו אמר מוריד הגשם מחזירין אותו
בימות הגשמים לא אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו
ולא עוד אלא אפילו אמר מעביר הרוח ומפריח הטל אין מחזירין אותו.
15.האמנם עבים רוחות לא נעצרים?
תנא בעבים וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר מ''ט משום דלא מיעצרי
ולא מיעצרי ?והתני רב יוסף {דברים יא-יז} ועצר את השמים מן העבים ומן הרוחות אתה אומר מן העבים ומן הרוחות או אינו אלא מן המטר כשהוא אומר ולא יהיה מטר הרי מטר אמור הא מה אני מקיים ועצר את השמים מן העבים ומן הרוחות קשיא רוחות ארוחות קשיא עבים אעבים עבים אעבים לא קשיא הא בחרפי הא באפלי רוחות ארוחות לא קשיא הא ברוח מצויה הא ברוח שאינה מצויה רוח שאינה מצויה חזיא לבי דרי אפשר בנפוותא
16.האם עבים ורוחות שלאחר הגשם אכן מועילים לארץ כמו הגשם?
תנא העבים והרוחות שניות למטר היכי דמי אמר עולא ואיתימא רבי יהודה דבתר מיטרא למימרא דמעליותא היא והכתיב {דברים כח-כד} יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר ואמר עולא ואיתימא רב יהודה זיקא דבתר מטרא לא קשיא הא דאתא ניחא הא דאתא רזיא (ואי בעית אימא) הא דמעלה אבק הא דלא מעלה אבק
17.מהם הדברים המועילים כמטר ואף יותר ממנו?
ואמר רב יהודה זיקא דבתר מיטרא כמיטרא עיבא דבתר מיטרא כמיטרא שימשא דבתר מיטרא כתרי מטרי למעוטי מאי למעוטי גילהי דליליא ושמשא דביני קרחי
אמר רבא מעלי תלגא לטורי כחמשה מטרי לארעא שנאמר {איוב לז-ו} כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עוזו
18.למה מועיל השלג,הגשם הקל והמטר הכבד?
ואמר רבא תלגא לטורי מטרא רזיא לאילני מטרא ניחא לפירי {ד.}עורפילא אפילו לפרצידא דתותי קלא מהניא ליה מאי עורפילא עורו פילי
19. מה הקשר בין תלמיד חכם לגרעין שתחת גוש קרקע (פרצידי דתותי)?
ואמר רבא האי צורבא מרבנן דמי לפרצידא דתותי קלא דכיון דנבט נבט
20.מנין נובעת רתיחתו של תלמיד חכם:
ואמר רבא האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא הוא דקא מרתחא ליה שנאמר {ירמיה כג-כט} הלא כה דברי כאש נאם ה'
21.האם תלמיד חכם צריך להיות רך או קשה?
ואמר רב אשי כל ת''ח שאינו קשה כברזל אינו ת''ח שנא' {ירמיה כג-כט} וכפטיש יפוצץ סלע א''ל רבי אבא לרב אשי אתון מהתם מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה דכתיב {דברים ח-ט} ארץ אשר אבניה ברזל אל תקרי אבניה אלא בוניה אמר רבינא אפ''ה מיבעי ליה לאיניש למילף נפשיה בניחותא שנאמר {קהלת יא-י} והסר כעס מלבך וגו'
22.מיהם השלשה ששאלו שלא כהוגן?
א''ר שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן שלשה שאלו שלא כהוגן לשנים השיבוהו כהוגן לאחד השיבוהו שלא כהוגן ואלו הן אליעזר עבד אברהם ושאול בן קיש ויפתח הגלעדי
א.אליעזר עבד אברהם דכתיב {בראשית כד-יד} והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך וגו' יכול אפי' חיגרת אפי' סומא השיבו כהוגן ונזדמנה לו רבקה
ב.שאול בן קיש דכתיב {שמואל א יז-כה} והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול ואת בתו יתן לו יכול אפי' עבד אפילו ממזר השיבו כהוגן ונזדמן לו דוד
ג.יפתח הגלעדי דכתיב {שופטים יא-לא} והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו' יכול אפילו דבר טמא השיבו שלא כהוגן נזדמנה לו בתו
והיינו דקאמר להו נביא לישראל {ירמיה ח-כב} הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם וכתיב {ירמיה יט-ה} אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי אשר לא צויתי זה בנו של מישע מלך מואב שנאמר {מלכים ב ג-כז} ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עולה ולא דברתי זה יפתח ולא עלתה על לבי זה יצחק בן אברהם
23.מה שאלה כנסת ישראל שלא כהוגן?
אמר רבי ברכיה אף כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן והקב''ה השיבה כהוגן שנא' {הושע ו-ג} ונדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו אמר לה הקב''ה בתי את שואלת דבר שפעמים מתבקש ופעמים אינו מתבקש אבל אני אהיה לך דבר המתבקש לעולם שנאמר {הושע יד-ו} אהיה כטל לישראל
ועוד שאלה שלא כהוגן אמרה לפניו רבש''ע {שיר השירים ח-ו}. שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך א''ל הקב''ה בתי את שואלת דבר שפעמים נראה ופעמים אינו נראה אבל אני אעשה לך דבר שנראה לעולם שנאמר {ישעיה מט-טז} הן על כפים חקותיך
רבי יהודה אומר משום רבי יהושע העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר הראשון אינו מזכיר ביום טוב הראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר:
11.מיהו ר' יהושע שבשמו אמר ר' יהודה את משנתנו?
הי רבי יהושע ? אילימא רבי יהושע דמתניתין הא אמר ביום טוב האחרון של חג הוא מזכיר!
אלא ר' יהושע דברייתא האמר משעת הנחתו
ותו הא דתניא ר' יהודה אומר משום בן בתירה העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר הי בן בתירה? אילימא רבי יהודה בן בתירה הא אמר בשני בחג הוא מזכיר
אמר רב נחמן בר יצחק תהא ברבי יהושע בן בתירה זמנין דקרי ליה בשמיה וזימנין דקרי ליה בשמיה דאבא והא מקמי דליסמכוהו והא לבתר דליסמכוהו
12.מנין שטל לא נעצר לעולם?
תנא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר מ''ט א''ר חנינא לפי שאין נעצרין
וטל מנלן דלא מיעצר דכתיב {מלכים א יז-יג} ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי וכתיב {מלכים א יח-א} לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה ואילו טל לא קאמר ליה מאי טעמא משום {ג:} דלא מיעצר וכי מאחר דלא מיעצר אליהו אשתבועי למה ליה הכי קא''ל אפילו טל דברכה נמי לא אתי וליהדריה לטל דברכה משום דלא מינכרא מילתא
13.מנין שרוחות לא נעצרות לעולם?
(אלא) רוחות מנא לן דלא מיעצרי א''ר יהושע בן לוי דאמר קרא {זכריה ב-י} כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם ה' מאי קאמר להו אילימא הכי קאמר להו הקב''ה לישראל דבדרתינכו בארבע רוחי דעלמא אי הכי כארבע בארבע מיבעי ליה אלא הכי קאמר כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות כך א''א לעולם בלא ישראל
14.למאי נפקא מינה שטל ורוחות לא נעצרים?
א''ר חנינא הלכך: בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו אמר מוריד הגשם מחזירין אותו
בימות הגשמים לא אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו
ולא עוד אלא אפילו אמר מעביר הרוח ומפריח הטל אין מחזירין אותו.
15.האמנם עבים רוחות לא נעצרים?
תנא בעבים וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר מ''ט משום דלא מיעצרי
ולא מיעצרי ?והתני רב יוסף {דברים יא-יז} ועצר את השמים מן העבים ומן הרוחות אתה אומר מן העבים ומן הרוחות או אינו אלא מן המטר כשהוא אומר ולא יהיה מטר הרי מטר אמור הא מה אני מקיים ועצר את השמים מן העבים ומן הרוחות קשיא רוחות ארוחות קשיא עבים אעבים עבים אעבים לא קשיא הא בחרפי הא באפלי רוחות ארוחות לא קשיא הא ברוח מצויה הא ברוח שאינה מצויה רוח שאינה מצויה חזיא לבי דרי אפשר בנפוותא
16.האם עבים ורוחות שלאחר הגשם אכן מועילים לארץ כמו הגשם?
תנא העבים והרוחות שניות למטר היכי דמי אמר עולא ואיתימא רבי יהודה דבתר מיטרא למימרא דמעליותא היא והכתיב {דברים כח-כד} יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר ואמר עולא ואיתימא רב יהודה זיקא דבתר מטרא לא קשיא הא דאתא ניחא הא דאתא רזיא (ואי בעית אימא) הא דמעלה אבק הא דלא מעלה אבק
17.מהם הדברים המועילים כמטר ואף יותר ממנו?
ואמר רב יהודה זיקא דבתר מיטרא כמיטרא עיבא דבתר מיטרא כמיטרא שימשא דבתר מיטרא כתרי מטרי למעוטי מאי למעוטי גילהי דליליא ושמשא דביני קרחי
אמר רבא מעלי תלגא לטורי כחמשה מטרי לארעא שנאמר {איוב לז-ו} כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עוזו
18.למה מועיל השלג,הגשם הקל והמטר הכבד?
ואמר רבא תלגא לטורי מטרא רזיא לאילני מטרא ניחא לפירי {ד.}עורפילא אפילו לפרצידא דתותי קלא מהניא ליה מאי עורפילא עורו פילי
19. מה הקשר בין תלמיד חכם לגרעין שתחת גוש קרקע (פרצידי דתותי)?
ואמר רבא האי צורבא מרבנן דמי לפרצידא דתותי קלא דכיון דנבט נבט
20.מנין נובעת רתיחתו של תלמיד חכם:
ואמר רבא האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא הוא דקא מרתחא ליה שנאמר {ירמיה כג-כט} הלא כה דברי כאש נאם ה'
21.האם תלמיד חכם צריך להיות רך או קשה?
ואמר רב אשי כל ת''ח שאינו קשה כברזל אינו ת''ח שנא' {ירמיה כג-כט} וכפטיש יפוצץ סלע א''ל רבי אבא לרב אשי אתון מהתם מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה דכתיב {דברים ח-ט} ארץ אשר אבניה ברזל אל תקרי אבניה אלא בוניה אמר רבינא אפ''ה מיבעי ליה לאיניש למילף נפשיה בניחותא שנאמר {קהלת יא-י} והסר כעס מלבך וגו'
22.מיהם השלשה ששאלו שלא כהוגן?
א''ר שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן שלשה שאלו שלא כהוגן לשנים השיבוהו כהוגן לאחד השיבוהו שלא כהוגן ואלו הן אליעזר עבד אברהם ושאול בן קיש ויפתח הגלעדי
א.אליעזר עבד אברהם דכתיב {בראשית כד-יד} והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך וגו' יכול אפי' חיגרת אפי' סומא השיבו כהוגן ונזדמנה לו רבקה
ב.שאול בן קיש דכתיב {שמואל א יז-כה} והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול ואת בתו יתן לו יכול אפי' עבד אפילו ממזר השיבו כהוגן ונזדמן לו דוד
ג.יפתח הגלעדי דכתיב {שופטים יא-לא} והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו' יכול אפילו דבר טמא השיבו שלא כהוגן נזדמנה לו בתו
והיינו דקאמר להו נביא לישראל {ירמיה ח-כב} הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם וכתיב {ירמיה יט-ה} אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי אשר לא צויתי זה בנו של מישע מלך מואב שנאמר {מלכים ב ג-כז} ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עולה ולא דברתי זה יפתח ולא עלתה על לבי זה יצחק בן אברהם
23.מה שאלה כנסת ישראל שלא כהוגן?
אמר רבי ברכיה אף כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן והקב''ה השיבה כהוגן שנא' {הושע ו-ג} ונדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו אמר לה הקב''ה בתי את שואלת דבר שפעמים מתבקש ופעמים אינו מתבקש אבל אני אהיה לך דבר המתבקש לעולם שנאמר {הושע יד-ו} אהיה כטל לישראל
ועוד שאלה שלא כהוגן אמרה לפניו רבש''ע {שיר השירים ח-ו}. שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך א''ל הקב''ה בתי את שואלת דבר שפעמים נראה ופעמים אינו נראה אבל אני אעשה לך דבר שנראה לעולם שנאמר {ישעיה מט-טז} הן על כפים חקותיך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה