יום שבת, 27 באוקטובר 2012

פרק ראשון: ד.-ה.

משנה:
אין שואלין את הגשמים כו':
24.מי התנא שסובר ששאלת גשמים והזכרתם הם אותו דבר מבחינת זמן תחילתם וסופם?
סברוה שאלה והזכרה חדא מילתא היא מאן תנא?
אמר רבא ר' יהושע היא דאמר משעת הנחתו
א''ל אביי אפילו תימא רבי אליעזר שאלה לחוד והזכרה לחוד ואיכא דאמרי לימא    {ד:}   רבי יהושע היא דאמר משעת הנחתו אמר רבא אפילו תימא רבי אליעזר שאלה לחוד והזכרה לחוד:

משנה:
רבי יהודה אומר העובר לפני התיבה כו':
ורמינהו עד מתי שואלין את הגשמים?
ר' יהודה אומר עד שיעבור הפסח
ר' מאיר אומר עד שיעבור ניסן
אמר רב חסדא לא קשיא כאן לשאול כאן להזכיר מישאל שאיל ואזיל להזכיר ביו''ט הראשון פסיק
אמר עולא הא דרב חסדא קשיא {משלי י-כו} כחומץ לשינים וכעשן לעינים ומה במקום שאינו שואל מזכיר במקום ששואל אינו דין שיהא מזכיר?
אלא אמר עולא תרי תנאי אליבא דר' יהודה רב יוסף אמר מאי עד שיעבור הפסח עד שיעבור שליח צבור ראשון היורד ביו''ט ראשון של פסח
א''ל אביי שאלה ביו''ט מי איכא?
א''ל אין ,שואל מתורגמן וכי מתורגמן שואל דבר שאינו צריך לצבור אלא מחוורתא כדעולא.

רבה אמר מאי עד שיעבור הפסח עד שיעבור זמן שחיטת הפסח וכתחילתו כן סופו מה תחילתו מזכיר אע''פ שאינו שואל אף סופו מזכיר אע''פ שאינו שואל
א''ל אביי בשלמא תחילתו מזכיר הזכרה נמי ריצוי שאלה היא אלא סופו מאי ריצוי שאלה איכא אלא מחוורתא כדעולא
א''ר אסי א''ר יוחנן הלכה כר' יהודה
א''ל ר' זירא לר' אסי ומי אמר רבי יוחנן הכי?
והתנן בשלשה במרחשוון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו וא''ר אלעזר הלכה כרבן גמליאל
א''ל גברא אגברא קא רמית איבעית אימא לא קשיא כאן לשאול כאן להזכיר
והאמר ר' יוחנן במקום ששואל מזכיר ההוא להפסקה איתמר
והאמר ר' יוחנן התחיל להזכיר מתחיל לשאול פסק מלשאול פוסק מלהזכיר אלא לא קשיא הא לן הא להו
מאי שנא לדידן דאית לן פירי בדברא לדידהו נמי אית להו עולי רגלים כי קא''ר יוחנן בזמן שאין בית המקדש קיים השתא דאתית להכי הא והא לדידהו ולא קשיא כאן בזמן שבית המקדש קיים כאן בזמן שאין בית המקדש קיים ואנן דאית לן תרי יומי היכי עבדינן אמר רב מתחיל במוספין ופוסק במנחה ערבית ושחרית וחוזר במוספין אמר להו שמואל פוקו ואמרו ליה לאבא אחר שעשיתו קודש תעשהו חול אלא אמר שמואל מתחיל במוספין ובמנחה ופוסק ערבית ושחרית וחוזר ומתחיל במוספין    {ה.}
רבא אמר כיון שהתחיל שוב אינו פוסק וכן אמר רב ששת כיון שהתחיל שוב אינו פוסק ואף רב הדר ביה דאמר רב חננאל אמר רב מונה עשרים ואחד יום כדרך שמונה עשרה ימים מר''ה עד יוה''כ ומתחיל וכיון שהתחיל שוב אינו פוסק והלכתא כיון שהתחיל שוב אינו פוסק:

יום שבת, 13 באוקטובר 2012

פרק ראשון: ג.-ד.

משנה:
רבי יהודה אומר משום רבי יהושע העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר הראשון אינו מזכיר ביום טוב הראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר:

11.מיהו ר' יהושע שבשמו אמר ר' יהודה את משנתנו?
הי רבי יהושע ? אילימא רבי יהושע דמתניתין הא אמר ביום טוב האחרון של חג הוא מזכיר!
 אלא ר' יהושע דברייתא האמר משעת הנחתו
ותו הא דתניא ר' יהודה אומר משום בן בתירה העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר הי בן בתירה? אילימא רבי יהודה בן בתירה הא אמר בשני בחג הוא מזכיר
אמר רב נחמן בר יצחק תהא ברבי יהושע בן בתירה זמנין דקרי ליה בשמיה וזימנין דקרי ליה בשמיה דאבא והא מקמי דליסמכוהו והא לבתר דליסמכוהו

12.מנין שטל לא נעצר לעולם?
תנא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר מ''ט א''ר חנינא לפי שאין נעצרין
וטל מנלן דלא מיעצר דכתיב {מלכים א יז-יג} ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי וכתיב {מלכים א יח-א} לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה ואילו טל לא קאמר ליה מאי טעמא משום   {ג:}    דלא מיעצר וכי מאחר דלא מיעצר אליהו אשתבועי למה ליה הכי קא''ל אפילו טל דברכה נמי לא אתי וליהדריה לטל דברכה משום דלא מינכרא מילתא

13.מנין שרוחות לא נעצרות לעולם?
(אלא) רוחות מנא לן דלא מיעצרי א''ר יהושע בן לוי דאמר קרא {זכריה ב-י} כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם ה' מאי קאמר להו אילימא הכי קאמר להו הקב''ה לישראל דבדרתינכו בארבע רוחי דעלמא אי הכי כארבע בארבע מיבעי ליה אלא הכי קאמר כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות כך א''א לעולם בלא ישראל

14.למאי נפקא מינה שטל ורוחות לא נעצרים?
א''ר חנינא הלכך: בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו אמר מוריד הגשם מחזירין אותו
בימות הגשמים לא אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו
ולא עוד אלא אפילו אמר מעביר הרוח ומפריח הטל אין מחזירין אותו.

15.האמנם עבים רוחות לא נעצרים?
תנא בעבים וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר מ''ט משום דלא מיעצרי
ולא מיעצרי ?והתני רב יוסף {דברים יא-יז} ועצר את השמים מן העבים ומן הרוחות אתה אומר מן העבים ומן הרוחות או אינו אלא מן המטר כשהוא אומר ולא יהיה מטר הרי מטר אמור הא מה אני מקיים ועצר את השמים מן העבים ומן הרוחות קשיא רוחות ארוחות קשיא עבים אעבים עבים אעבים לא קשיא הא בחרפי הא באפלי רוחות ארוחות לא קשיא הא ברוח מצויה הא ברוח שאינה מצויה רוח שאינה מצויה חזיא לבי דרי אפשר בנפוותא

16.האם עבים ורוחות שלאחר הגשם אכן מועילים לארץ כמו הגשם?
תנא העבים והרוחות שניות למטר היכי דמי אמר עולא ואיתימא רבי יהודה דבתר מיטרא למימרא דמעליותא היא והכתיב {דברים כח-כד} יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר ואמר עולא ואיתימא רב יהודה זיקא דבתר מטרא לא קשיא הא דאתא ניחא הא דאתא רזיא (ואי בעית אימא) הא דמעלה אבק הא דלא מעלה אבק

17.מהם הדברים המועילים כמטר ואף יותר ממנו?
ואמר רב יהודה זיקא דבתר מיטרא כמיטרא עיבא דבתר מיטרא כמיטרא שימשא דבתר מיטרא כתרי מטרי למעוטי מאי למעוטי גילהי דליליא ושמשא דביני קרחי
אמר רבא מעלי תלגא לטורי כחמשה מטרי לארעא שנאמר {איוב לז-ו} כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עוזו

18.למה מועיל השלג,הגשם הקל והמטר הכבד?
ואמר רבא תלגא לטורי מטרא רזיא לאילני מטרא ניחא לפירי {ד.}עורפילא אפילו לפרצידא דתותי קלא מהניא ליה מאי עורפילא עורו פילי

19. מה הקשר בין תלמיד חכם לגרעין שתחת גוש קרקע (פרצידי דתותי)?

ואמר רבא האי צורבא מרבנן דמי לפרצידא דתותי קלא דכיון דנבט נבט

20.מנין נובעת רתיחתו של תלמיד חכם:
ואמר רבא האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא הוא דקא מרתחא ליה שנאמר {ירמיה כג-כט} הלא כה דברי כאש נאם ה'

21.האם תלמיד חכם צריך להיות רך או קשה?
ואמר רב אשי כל ת''ח שאינו קשה כברזל אינו ת''ח שנא' {ירמיה כג-כט} וכפטיש יפוצץ סלע א''ל רבי אבא לרב אשי אתון מהתם מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה דכתיב {דברים ח-ט} ארץ אשר אבניה ברזל אל תקרי אבניה אלא בוניה אמר רבינא אפ''ה מיבעי ליה לאיניש למילף נפשיה בניחותא שנאמר {קהלת יא-י} והסר כעס מלבך וגו'

22.מיהם השלשה ששאלו שלא כהוגן?
א''ר שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן שלשה שאלו שלא כהוגן לשנים השיבוהו כהוגן לאחד השיבוהו שלא כהוגן ואלו הן אליעזר עבד אברהם ושאול בן קיש ויפתח הגלעדי
א.אליעזר עבד אברהם דכתיב {בראשית כד-יד} והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך וגו' יכול אפי' חיגרת אפי' סומא השיבו כהוגן ונזדמנה לו רבקה
ב.שאול בן קיש דכתיב {שמואל א יז-כה} והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול ואת בתו יתן לו יכול אפי' עבד אפילו ממזר השיבו כהוגן ונזדמן לו דוד
ג.יפתח הגלעדי דכתיב {שופטים יא-לא} והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו' יכול אפילו דבר טמא השיבו שלא כהוגן נזדמנה לו בתו
והיינו דקאמר להו נביא לישראל {ירמיה ח-כב} הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם וכתיב {ירמיה יט-ה} אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי אשר לא צויתי זה בנו של מישע מלך מואב שנאמר {מלכים ב ג-כז} ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עולה ולא דברתי זה יפתח ולא עלתה על לבי זה יצחק בן אברהם

23.מה שאלה כנסת ישראל שלא כהוגן?
אמר רבי ברכיה אף כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן והקב''ה השיבה כהוגן שנא' {הושע ו-ג} ונדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו אמר לה הקב''ה בתי את שואלת דבר שפעמים מתבקש ופעמים אינו מתבקש אבל אני אהיה לך דבר המתבקש לעולם שנאמר {הושע יד-ו} אהיה כטל לישראל
ועוד שאלה שלא כהוגן אמרה לפניו רבש''ע {שיר השירים ח-ו}. שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך א''ל הקב''ה בתי את שואלת דבר שפעמים נראה ופעמים אינו נראה אבל אני אעשה לך דבר שנראה לעולם שנאמר {ישעיה מט-טז} הן על כפים חקותיך

יום שני, 8 באוקטובר 2012

פרק ראשון: ב.-ג.

{ב.}משנה:
מאימתי מזכירין גבורות גשמים?
רבי אליעזר אומר: מיום טוב הראשון של חג
ר' יהושע אומר: מיום טוב האחרון של חג
אמר לו ר' יהושע הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג למה הוא מזכיר אמר לו ר' אליעזר אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו אמר לו א''כ לעולם יהא מזכיר :
אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים :
ר' יהודה אומר: העובר לפני התיבה ביו''ט האחרון של חג האחרון מזכיר הראשון אינו מזכיר ביו''ט הראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר:

גמרא:
1.מהיכן נובעת הנחת היסוד שבכלל מזכירים גבורות גשמים?

תנא היכא קאי דקתני מאימתי תנא התם קאי דקתני מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים ושואלין בברכת השנים והבדלה בחונן הדעת וקתני מאימתי מזכירין גבורות גשמים וליתני התם מ''ש דשבקיה עד הכא אלא תנא מראש השנה סליק דתנן ובחג נידונין על המים ואיידי דתנא ובחג נידונין על המים תנא מאימתי מזכירין גבורות גשמים.

2.מדוע הגשמים נקראים גבורות?
וליתני מאימתי מזכירין על הגשמים מאי גבורות גשמים?
א''ר יוחנן מפני שיורדין בגבורה שנאמר {איוב ט-י} עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר וכתיב {איוב ה-י} הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות מאי משמע אמר רבה בר שילא אתיא חקר חקר מברייתו של עולם כתיב הכא עושה גדולות עד אין חקר וכתיב התם {ישעיה מ-כח} הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו וכתיב {תהילים סה-ז} מכין הרים בכחו נאזר בגבורה

3.מניין שצריך להזכיר גבורות גשמים בתפילה?
ומנא לן דבתפלה דתניא {דברים יא-יג} לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה וכתיב בתריה {דברים יא-יד} ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש

4.מהם המפתחות שאינם בידי שליח אלא רק בידי ה'?
אמר ר' יוחנן ג' מפתחות בידו של הקב''ה שלא נמסרו ביד שליח ואלו הן :
א.מפתח של גשמים
ב.ומפתח של חיה
ג.ומפתח של תחיית המתים
מפתח של גשמים דכתיב {דברים כח-יב} יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו
מפתח של חיה מנין דכתיב {בראשית ל-כב} ויזכור אלהים את רחל וישמע {ב:}  אליה אלהים ויפתח את רחמה
מפתח של תחיית המתים מנין דכתיב {יחזקאל לז-יג} וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם
במערבא אמרי אף :
ד.מפתח של פרנסה דכתיב {תהילים קמה-טז} פותח את ידך וגו'
ור' יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא אמר לך גשמים היינו פרנסה:

משנה:ר' אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג כו':
 5.האם למד ר' אליעזר שמזכירין גבורות גשמים ביום הראשון מנטילת לולב או מניסוך המים?

איבעיא להו ר' אליעזר מהיכא גמיר לה מלולב גמר לה או מניסוך המים גמר לה. מלולב גמר לה מה לולב ביום אף הזכרה ביום או דלמא מניסוך המים גמר לה מה ניסוך המים מאורתא דאמר מר {במדבר כט-יח ...} ומנחתם ונסכיהם אפילו בלילה אף הזכרה מאורתא.
תא שמע דאמר רבי אבהו לא למדה ר' אליעזר אלא מלולב איכא דאמרי ר' אבהו גמרא גמיר לה ואיכא דאמרי מתניתא שמיע ליה.
מאי היא? דתניא: מאימתי מזכירין על הגשמים ?
רבי אליעזר אומר משעת נטילת לולב
ר' יהושע אומר משעת הנחתו
א''ר אליעזר הואיל וארבעת מינין הללו אינן באין אלא לרצות על המים וכשם שארבע מינין הללו אי אפשר בהם בלא מים כך אי אפשר לעולם בלא מים
אמר לו ר' יהושע והלא גשמים בחג אינו אלא סימן קללה
אמר לו ר' אליעזר אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר וכשם שתחיית המתים מזכיר כל השנה כולה ואינה אלא בזמנה כך מזכירים גבורות גשמים כל השנה ואינן אלא בזמנן לפיכך אם בא להזכיר כל השנה כולה מזכיר.

 6.אילו דעות נוספות מובאות בברייתא בנוגע למחלוקת על תחילת זמן הזכרת גשמים?
רבי אומר: אומר אני משעה שמפסיק לשאלה כך מפסיק להזכרה
ר' יהודה בן בתירה אומר: בשני בחג הוא מזכיר
ר' עקיבא אומר :בששי בחג הוא מזכיר
ר' יהודה משום ר' יהושע אומר :העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר הראשון אינו מזכיר ביום טוב ראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר

 7.מה יתרונה של טענת ר' אליעזר על פני דעת ר' יהושוע?

שפיר קאמר ליה ר''א לרבי יהושע אמר לך רבי יהושע בשלמא תחיית המתים מזכיר דכולי יומא זמניה הוא אלא גשמים כל אימת דאתיין זמנייהו היא והתנן יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה הם שנאמר {שמואל א יב-יז} הלא קציר חטים היום וגו'

8.מנין למדו החכמים בברייתא את דעותהם השונות בנוגע לתחילת זמן הזכרת גשמים?
א.ר' יהודה בן בתירה אומר: בשני בחג הוא מזכיר מ''ט דרבי יהודה בן בתירה?  דתניא רבי יהודה בן בתירה אומר נאמר בשני {במדבר כט-ו/יא/יח/יט/כא/כד/כז/ל/לז ??} ונסכיהם ונאמר בששי ונסכיה ונאמר בשביעי כמשפטם הרי מ''ם יו''ד מ''ם הרי כאן מים מכאן רמז לניסוך המים מן התורה ומאי שנא בשני דנקט דכי רמיזי להו בקרא בשני הוא דרמיזי הלכך בשני מדכרינן
ב.רבי עקיבא אומר בששי בחג הוא מזכיר שנאמר בששי ונסכיה בשני ניסוכין הכתוב מדבר אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין ואימא תרוייהו דחמרא סבר לה כר' יהודה בן בתירה דאמר רמיזי מיא {ג.} אי סבר לה כרבי יהודה בן בתירה נימא כוותיה קסבר רבי עקיבא כי כתיב ניסוך יתירא בששי הוא דכתיב
תניא ר' נתן אומר {במדבר כח-ז} בקדש הסך נסך שכר לה' בשני ניסוכין הכתוב מדבר אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין אימא תרוייהו דחמרא אם כן ליכתוב קרא או הסך הסך או נסך נסך מאי הסך נסך שמעת מינה חד דמיא וחד דחמרא

9.מי מבין החלוקים בבריתא סובר שניסוך המים הוא 7 ימים?
 אלא הא דתנן ניסוך המים כל ז' מני אי ר' יהושע נימא חד יומא אי ר''ע תרי יומי אי ר' יהודה ב''ב שיתא יומי לעולם ר' יהודה ב''ב היא וס''ל כר' יהודה דמתני' דתנן רבי יהודה אומר בלוג היה מנסך כל שמונה ומפיק ראשון ומעייל שמיני ומאי שנא ראשון דלא דכי רמיזי מים בשני הוא דרמיזי שמיני נמי כי רמיזי מים בשביעי הוא דרמיזי
 אלא רבי יהושע היא וניסוך המים כל שבעה הלכתא גמירי לה

 10.מהם שלושת הדברים שנאמרו הלכה למשה מסיני?
דאמר ר' אמי א''ר יוחנן משום ר' נחוניא איש בקעת בית חורתן: עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני.